דירוג עוצמה - מרץ 2024

ביקשתם - קיבלתם: מציג בפניכם את דירוג העוצמה הראשון שלי לאוף-סיזן, מעודכן עם עיקרי המהלכים של הפרי-אייג׳נסי.

מה הדירוג הזה אמור לשקף? מבחינתי, דירוג עוצמה, במבט מלמעלה, בוחן את הסיכויים של כל קבוצה ללכת עד הסוף, ובהשוואה פרטנית לקבוצה אחרת - את הסיכויים של הקבוצה שמדורגת גבוה יותר לנצח את האחרת על מגרש נייטרלי. הוא לא תלוי מאזן, הוא לא תלוי מזג אוויר - הוא בוחן סגל מול סגל, ארגון מול ארגון, ומנסה להעריך היכן נמצאת יותר איכות.

דירוג העוצמה הזה יהיה מאוד מוטה לכיוון הקבוצות שהיו אגרסיביות בפרי-אייג׳נסי ו/או הגיעו עם סגל שהצליח בעונה שעברה, באופן טבעי. יש עוד הרבה סימני שאלה לקראת הדראפט, דברים עוד ישתנו וקבוצות יזוזו למעלה ולמטה. כהערת ביניים, בעיניי - הפרי אייג׳נסי נועד כדי לענות על עיקר השאלות בשלב מוקדם של הפגרה, ולתת לעצמך גמישות מקסימלית בדראפט כדי ללכת על השחקנים הטובים ביותר. יש קבוצות שעשו את זה מצוין, ויש כאלו שרק הכניסו את עצמן לפינות.

חשוב לציין שאין לי ברירה אחרת הגיונית ואני נאלץ לדרג את הקבוצות לפי הסגל הקיים ברגע כתיבת השורות.

בניגוד להרגלי, אני לא מתכנן להרחיב או לחפור כאן יותר מדי על כל קבוצה, אלא לתמצת את הסיבה למיקום + חוזקות + חולשות, בעד 3-4 משפטים תמציתיים.

שימו לב - בסוף הפוסט אני נותן לכם הזדמנות מושלמת לפרגן/להשמיץ את עבודתי, עם ציון לדירוג הזה.

רוצים לקבל גישה לעולם שלם של תוכן מרתק על פוטבול וליגת ה-NFL? כל מה שצריך לעשות זה להירשם (בחינם!!!) לבלוג שלי.

מה תקבלו עם ההרשמה?

🏈 גישה מיידית לכל התכנים המקצועיים הכי מושקעים שלי (כולל 10 הפרקים של סדרת ההכנה לדראפט)

🏈🏈 ניוזלטר שבועי שמסכם לכם (מדי יום ב׳) את כל מה שמעניין בליגה - בקריאה של 3 דקות

🏈🏈🏈 סקירות וטיפים לשחקני פנטזי פוטבול (וגם למהמרים על משחקי NFL)

הצטרפו למאות אוהדי פוטבול ישראלים שכבר שם - בהרשמה חינמית מכאן!

יופי, אז עכשיו אחרי שנרשמתם - נעבור לדירוג העוצמה הראשון של הבלוג ושל האוף-סיזן הזה. אני מתכוון לחלק אותו לדרגים (Tiers), שגם אותם מיד אפרט:

דרג ראשון - הקונטנדריות המובהקות לסופרבול 59 🏆

מקום 1: קנזס סיטי צ׳יפס 🥇

לאלופת הסופרבול המכהנת יש את הקוורטרבק (והשחקן) הטוב בליגה, את המאמן הטוב בליגה, את מתאם ההגנה המעוטר בתולדות ה-NFL, ואחרי הפרישה של אארון דונלד - כנראה שגם את שחקן ההגנה הטוב בליגה. הם לא איבדו, כרגע, אף חלק משמעותי אחר בפאזל, וגם צירפו (לראשונה מאז טייריק) איום עומק משמעותי.

מקום 2: סאן פרנסיסקו פורטי-ניינרס 🥈

הקבוצה שבווגאס נותנים לה, נכון לכתיבת שורות אלו, את הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בסופרבול הבא (בעיניי - זו בעיקר פונקציה של NFC פחות מאתגר מה-AFC). הניינרס לא עוברים אוף-סיזן טוב במיוחד, אבל אם נשים בצד את העזיבה של ארמסטד - השלד עדיין עומד יציב: פורדי, מקאפרי, דיבו, איוק, קיטל, יוזצ׳ק, וויליאמס, בוסה, וורנר, וורד, וכשיחזרו מפציעות - גם גרינלו והופנגה. לניינרס 10 בחירות דראפט לנסות לחזק את הסקנדרי וקו ההתקפה, ודראפט מוצלח יישמר את מעמדם כסגל השלם ב-NFC.

מקום 3: בולטימור רייבנס 🥉

נכון, הרייבנס פירקו לניינרס את הצורה בעונה שעברה - אבל אני חושב שיש בבולטימור יותר סימני שאלה מהותיים בשלב זה. שלושה מאמנים חשובים שלהם בצד ההגנתי עזבו לקבוצות אחרות, וגם לא מעט שחקנים המשיכו הלאה (בראשם פטריק קווין וג׳ינו סטון). השמות הגדולים עדיין שם, אבל אני צריך לראות הוכחה בשטח שהסיסטם של המתאם החדש, זאק אור, יודעת להוציא מהם את המקסימום. בצד ההתקפי - אין מה להכביר במילים, הצירוף של הנרי צריך להפחיד כל קבוצה מעל ומתחת לרייבנס בדירוג הזה, אבל מה יהיה עם קו ההתקפה שאיבד שני פותחים חשובים בצד ימין?

למקרה שפספסתם - ניתחנו השבוע את מצב הרייבנס מכל כיוון אפשרי

בפודקאסט ״פיק סיקס״, ואתם מוזמנים להאזין כאן

💰דרג שני - שווה לשים עליהן את הכסף

מקום 4: דטרויט ליונס

הקבוצה שהגיעה מרחק מחצית מסופרבול 58, התחילה (לדעתי) לא משהו את חלון הפרי-אייג׳נסי, אבל ההחתמות האחרונות של רידר וזייטלר מחזירות אותה למסלול. עם כל הכבוד להחתמה של רוברטסון מהריידרס והטרייד על קרלטון דיוויס - אדג׳ ראשר וסייפטי הם סימני שאלה גדולים, והעומק בקורנר מפוקפק. יהיה להם קשה ללכת שוב (כמעט) עד הסוף עם הגנת מסירה מהחלשות בליגה ופאס ראש שתלוי כמעט באופן בלעדי באיידן האצ׳ינסון.

מקום 5: באפלו בילס

הבילס דיממו לא מעט שחקני הרכב לשעבר באוף-סיזן, אבל אני חושב שעד כה - הם הצליחו לשמר את מרבית השמות שהיה חשוב במיוחד להשאיר בבאפלו. אם נשקלל פנימה את העובדה שהם סבלו מחוסר מזל חריג בעונה שעברה בגזרת הפציעות, ופתחו את העונה רע מאוד (עם מאזן 6-6 וסיכון מוחשי לפספס את הפלייאוף), ועדיין הגיעו מרחק Wide Right מהארכה ביתית נגד מהומס - אני חושב שהם עדיין חזק במיקס ללכת רחוק גם בעונה הבאה, גם ב-AFC הצפוף מאוד.

מקום 6: יוסטון טקסנס

הטקסנס לקחו את הבית שלהם בעונה שעברה, וכרגע נראה שהם מגדילים את הפער שם אפילו יותר, עם שמות נוצצים שצפויים לשדרג את הפאס ראש ואת משחק הריצה. תוסיפו לכך את אלמנט ההבשלה של סי.ג׳יי סטראווד בעונתו השנייה, וגם של המאמן, דמיקו ראיינס (גם הוא בעונתו השנייה) - ויש לכם קבוצה שלמה והרבה יותר מאוזנת, עם הגנה איכותית ומאומנת היטב, שאף אחד לא רוצה לפגוש בדצמבר, ינואר ופברואר.

מקום 7: סינסינטי בנגלס

לבנגלס היה אוף-סיזן פושר למדי, והם עשויים לאבד את טי היגינס - אבל בינתיים, בשקלול שלו ושל ג׳ו בורו בריא - אני חושב שהם הקבוצה השנייה בטיבה בבית הכי איכותי בליגה, עם Championship Pedigree (כולל המוחתם הטרי ביותר - טרנט בראון) שאין כמעט לאף סגל בליגה, מעבר לשתי הראשונות בדירוג הזה.

דרג שלישי - הסוסים השחורים 🐎

מקום 8: גרין ביי פאקרס

אהבתי את ג׳ורדן לאב בתחילת העונה שעברה, ואני אוהב אותו יותר בעונה שנייה כפותח, עם ניצחון פלייאוף (בחוץ) באמתחתו, ובתקווה - עם הגנת משופרת ועוד כלי נשק בהתקפה. עם כמה בחירות מוצלחות בדראפט (שאני מקווה שיתמקדו בקו ההתקפה ובסקנדרי), לפאקרס יש סיכוי ללכת אפילו רחוק יותר בעונה הבאה.

מקום 9: פילדלפיה איגלס

אני לא יודע איך אפשר לשמור על כל סוג של אופטימיות אחרי החודשיים האחרונים של העונה שעברה, אבל האיגלס הצליחו לחבר עוד אוף-סיזן מסעיר, שנגע כבר ברוב החורים בסגל + לעשות אתחול מחדש מוחלט בתחום המתאמים, שעיקרו ייבוא של מוחות יותר מנוסים בשני הצדדים של הכדור. גם אחרי הפרישה של קלסי וקוקס, זוהי עדיין אחת הקבוצות הכי מנוסות ב-NFC מבחינת רקורד בפלייאוף ובשלבים המכריעים של העונה. אם הם יצליחים למצוא את הפתרונות לעמדת הליינבקר והסקנדרי - הם יכולים לחבר עוד ריצה עמוקה. ואם תהיתם למה האיגלס מעל הקאובויס שניצחו את הבית - אני מזכיר: מאז 2004, שום קבוצה שזכתה ב-NFC East לא זכתה שוב בעונה שלאחר מכן.

מקום 10: פיטסבורג סטילרס

הסטילרס הצליחו להגיע בעונה שעברה לפלייאוף עם מיקס מפוקפק של פיקט, טרוביסקי ומייסון רודולף - ולכו תדעו לאן היו מגיעים בלי 2 איבודים מוקדמים בוויילדקארד נגד באפלו. הם הצליחו לחבר לא מהלך אחד, אלא שניים, ששידרגו דרמטית את חדר הקיוביז - בעלויות רצפה - ועם החיזוקים הנכונים לעמדת הקורנר ולרסיבר - אני חושב שיש להם סיכוי מצוין לנצח לפחות משחק פלייאוף אחד.

דרג רביעי - יש להן עוד כמה דברים להוכיח 🤔

מקום 11: מיאמי דולפינס

הדולפינס לא הצליחו לנער מעל עצמם את הכוכבית שדבקה בהם לאורך כל העונה שעברה - קבוצה שרומסת נמושות, ולא ממש מצליחה לדלוור נגד קבוצות חזקות. תוסיפו לזה עכשיו כמה אבידות חשובות בקו ההתקפה (בראשן רוברט האנט) ותחרות הולכת וגוברת בתוך הבית (עם רודג׳רס בריא וקיובי יותר מסוכן בפאטס). גם העזיבה של ווילקינס תתן את אותותיה, ועדיין: טייריק, וואדל, אייצ׳ן, ראמזי, הולנד, ובתקווה - פאס ראש פחות פצוע - אמורים לחבר יחד קבוצה טובה שמסוגלת לנצח משחק פלייאוף אחד, בטח בבית.

מקום 12: דאלאס קאובויס

לקאובויס יש אוף-סיזן הזוי עד כאן. אין להם ראנינג-בק מוכח, אין להם עומק בליינבקר, הם איבדו את טיירון סמית (חיובי בתמונה הגדולה, אבל מי יחליפו?) ובאופן כללי - לא נראה שיש כאן תוכנית משחק מעבר לשטיק הקבוע של התחייבות לדראפט (שבואו נודה על האמת - לא ממש עבדה להם בשנים האחרונות). ועדיין, יש כאן שלד מספיק טוב כדי לחבר שוב משהו שקרוב ל-12 ניצחונות (כפי שעשו בשלוש העונות הקודמות תחת מייק מקארתי): דאק הוא עדיין קיובי טופ 5 ב-NFC, אחרי עונת קריירה, סי.די. לאמב הוא עדיין רסיבר טופ 10 (וכנראה שיותר), ומייקה פארסונס הוא עדיין שחקן הגנה טופ 5 בליגה (וכנראה שיותר).

מקום 13: סיאטל סיהוקס

מבחינת רובכם, זה כנראה יהיה השם המפתיע ביותר במעמדו ברשימה עד כאן. קבוצה שלא הגיעה בכלל לפלייאוף במקום 13? מעל הראמס ועוד קבוצות שהצליחו להתברג פנימה שנה שעברה? התשובה שלי, בשתי מילים: מייק מקדונלד. אני מאמין באיש הזה, ואני חושב שיש לו שלד מספיק חזק, בשני הצדדים של הכדור, כדי לנצח העונה לפחות משחק פלייאוף אחד. כמובן שהם יצטרכו לדייק בדראפט בחיזוקים בסייפטי, ליינבקר וקו התקפה. בחרתי בסיהוקס לנצח את הבית בפגרה הקודמת, והתאכזבתי, אבל אני נותן להם הפעם עוד הזדמנות להפתיע את כולם (מבלי בהכרח לנצח את הבית). אני מאמין שהפעם יש להם את המאמן הצעיר, עם הגישה החדשה, שיהיה מסוגל לחבר את כל הכישרון לקבוצה מנצחת.

מקום 14: אטלנטה פאלקונס

על פני הדברים, חוץ מפאס ראש - נראה שאחרי ההחתמה של קאזינס לפאלקונס יש את כלל המרכיבים כדי להשתלט על הדרום: קיובי טוב מאוד (לפחות בעונה הרגילה), הגנה טובה פלוס, קו התקפה חזק, כוכב בעמדת הראנינג בק, פליימייקרים בעמדת הרסיבר (ובתקווה גם ב-TE). אבל אני עדיין רוצה לראות איך כל הדבר הזה מתחבר, בטח כשמדובר כאן באותו קירק קאזינס, שהגיע ב-2018 לקבוצה שהייתה (כביכול) במרחק קיובי מלהגיע לסופרבול (ומעולם לא התקרב לכך).

מקום 15: קליבלנד בראונס

הבראונס מגיעים לפגרה אחרי עונה של 10 ניצחונות, במהלכן ההגנה שלהם נראתה אחת הטובות בליגה - אבל להופעה שלהם בפלייאוף אי אפשר להגדיר אחרת, מלבד humbling. הם לגמרי נחשפו במערומיהם על ידי הטקסנס. ועדיין, דשון ווטסון אמור להיות בריא (עוד נגלה כמה זו התפתחות חיובית באמת), כמו גם ניק צ׳אב (עוד נגלה כמה בריא הוא יכול להיות באמת), קו ההתקפה הוא עדיין מהטובים בליגה, יש להם נשקים עם ארגזים של אפסייד במשחק המסירה, ואת שחקן ההגנה של השנה. מקום טוב באמצע זו הרצפה של הבראונס כאן מבחינתי.

מקום 16: טמפה ביי באקנירס

מבחינתי, הבאקנירס חתמו על בינוניות ברגע שהם האריכו חוזה לבייקר (החביב ודי מוכשר, לכשעצמו) וזה בדיוק מה שהם יקבלו ממני כאן - מקום טוב בול באמצע. שמרתם את כל החתיכות החשובות, אבל כשאתה עומד במקום ומי שסביבך רץ קדימה - אתה בעצם הולך אחורה, ובעיניי - הבאקס לא נמצאים בפוזיציה טובה להיות קבוצת פלייאוף בעונה הבאה (בבית שלהם - זה כנראה יהיה מחייב לזכות בבית).

מקום 17: לוס אנג׳לס ראמס

הראמס סיימו חזק מאוד את העונה שעברה, והיו קרובים לנצח את דטרויט בחוץ. הם גם עשו כמה מהלכים מצוינים בפגרה, בעיקר בחיזוק קו ההתקפה, ועם ההחתמה של קאם קרל - אבל הפרישה של אארון דונלד היא תזוזה טקטונית שיכולה להקריס לגמרי הגנה מאוד צעירה ולא מנוסה במיוחד. אני מאמין שההתקפה, עם סטאפורד, קאפ ופוקה (עם מקווי כמנצח) תשמור אותם ברוב המשחקים - אבל ההגנה היא מבחינתי סימן שאלה גדול (בטח אם נחבר לכך את העזיבה של המתאם, ראחים מוריס, לאטלנטה).

מקום 18: לאס וגאס ריידרס

הריידרס, בעיניי, על הגל. זה התחיל עם הסיומת של העונה שעברה, המשיך עם חידוש החוזה של פירס, וקיבל חותמת רצינית עם ההחתמה הנוצצת של כריסטיאן ווילקינס בשבוע שעבר. יש להם הגנה משתפרת מאוד, עם פאס ראשר טוב 5 בליגה (קרוסבי), רסיבר טופ 5 בליגה (אדאמס) וקו התקפה סולידי מאוד - עכשיו רק נשאר להחליט מי ישחק שם קיובי (יש 2 אופציות סבירות לגמרי). אם מינשו יופיע בגרסה הטובה שלו, או שאוקונול יעשה קפיצת מדרגה - תהיה לריידרס קבוצה מאוד מעניינת.

דרג חמישי - יותר מדי סימני שאלה מכדי לקחת ברצינות ❓❓❓

מקום 19: ג׳קסונוויל ג׳אגוארס

לצערי, איני יכול לסמוך עוד על טרבור לורנס לבדו (בטח כשאין לו נשקים יוצאי דופן בעמדת הרסיבר), בבית שכולל את סטראווד, ובקונפרנס שכולל לפחות 5 קיוביז מוכשרים ממנו משמעותית. הקריסה של שנה שעברה לא הייתה חריגה לגמרי בנוף (האיגלס עברו משהו דומה), אבל במקרה של הג׳אגס, זה: א. לא הספיק אפילו לפלייאוף, וב. מדובר בסגל שמעולם לא באמת הלך רחוק בפלייאוף. Having Said That... יש להם אוף-סיזן טוב, בעיקר עם התוספות לקווים.

מקום 20: אינדיאנפוליס קולטס

הקולטס מתחילים עוד עונה הצמד ריצ׳ארדסון-את-סטייכן במרכז העניינים - סטייכן הוכיח בעונה שעברה שהוא בין המוחות ההתקפיים המבריקים בליגה, ריצ׳ארדסון הראה ניצוצות, אבל גמר את העונה מוקדם. הקולטס שמרו את החתיכות המרכזיות בפאזל שלהם, שכמעט הצליח לגרד בעונה שעברה פלייאוף, והסירו הפעם את עננת ג׳ונתן טיילור, שליוותה אותם כל הפגרה ולתוך העונה שעברה. על הנייר, זה נראה (בינתיים) כמו עוד עונה של כמעט, אבל לא מספיק.

מקום 21: ניו יורק ג׳טס

לג׳טס עדיין יש הגנה חזקה, עם כוכבים כמו וויליאמס, גרדנר, מוזלי ואחרים. עדיין יש להם רסיבר כוכב שמחכה לקיובי נורמלי כדי לפרוץ (ווילסון), עם WR2 לגיטימי לצידו (מייק וויליאמס, אם יהיה בריא, לשם שינוי), והם מקווים שהפעם גם יהיה להם קיובי שמסוגל לנהל התקפה. נשק קטלני, ובריא, כמו בריס הול, אמור לתת לג׳טס מספיק איזון כדי להתמודד בכל סוג של מאצ׳אפ.

מקום 22: לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס

רציתי לדרג כאן את הצ׳ארג׳רס גבוה יותר, כי אני כל כך מעריך את ג׳ים הארבו, ואני ממש רוצה לתת להרברט עוד הזדמנות. אבל אני פשוט לא מסוגל, כרגע, עם חדר רסיברים שמובילים אותו קווינטון ג׳ונסון וג׳וש פאלמר. האם אני מאמין שהארבו יכול לקחת את הסגל הנוכחי, אחרי עונה של 5 ניצחונות, ולהביא אותו לריצת פלייאוף משמעותית? התשובה היא - לא. אבל, יש עוד המון זמן לשנות, להוסיף ולשדרג, ואני מאמין שהוא יעשה את זה. אם לא הארבו - כנראה שהייתי מדרג כאן את הצ׳ארג׳רס בין 5 הקבוצות האחרונות בדירוג.

מקום 23: שיקגו ברס

הברס התחילו את האוף-סיזן חלש, אבל עשו את ה-Splash move שלהם עם הטרייד על קינן אלן - לקיובי החדש (ככל הנראה, קיילב וויליאמס) יהיו תנאים טובים להתחיל את הקריירה שלו, עם קו התקפה משתפר וצמד כמו אלן ודי.ג׳יי מור, בו כל אחד יודע מצוין לייצר הפרדה מהשמירה. חברו את זה להגנה שהייתה טופ 10 בחצי השני של העונה שעברה, ויש כאן בסיס מעניין עם לא מעט אפסייד - שעדיין צפוי להתקשות עם כוחות עולים כמו הליונס והפאקרס בתוך הבית. לנוכח הואקום הנוכחי בחדר הקיוביז - כנראה שמגיע להם להיות מדורגים נמוך יותר מ-23, אבל ברור לכולנו שזה לא יישאר המצב, ושיגיע בדראפט פותח מהיום הראשון (זה לא נכון בהכרח לגבי קבוצות אחרות שיבחרו גבוה בדראפט הזה).

דרג שישי - עוד לא התאוששתי מעונה שעברה כדי לתת יותר ריספקט ⛑

מקום 24: ניו יורק ג׳איינטס

הג׳איינטס עשו מספר מהלכים יפים מאוד באוף-סיזן, בדגש על קווי ההתקפה וההגנה (תיבודו+לורנס+ברנס = מפחיד), אבל האם הם עשו מספיק בשביל Bounce Back אחרי עונה של 6 ניצחונות? האם אפשר לסמוך על דניאל ג׳ונס? מה קורה עם הסקנדרי? האם יש מישהו בחדר הרסיברים שמוכן לתפקיד של WR1? ומי אמור להחליף את התוצרת של סקוואן? אין לי תשובות טובות לאף אחת מהשאלות האלו, ולכן - זה המיקום הראוי לג׳איינטס. כרגע. גם אחרי שורה של החתמות נאות, ובמרחק של שנה וקצת מניצחון פלייאוף. אני חושב שזו אחת הקבוצות עם פוטנציאל טוב לזינוק משמעותי ברבע הראשון של העונה, אם הדברים יתחברו כמו שצריך.

מקום 25: ניו אורלינס סיינטס

יחסית לקבוצה בגיהנום קאפ, הסיינטס הצליחו לשמר את השלד ההגנתי (ג׳ורדן, דיוויס, מאתיו ולאטימור) ועוד הוסיפו את ווילי גיי וצ׳ייס יאנג! אני מרגיש לא רע לגבי הצד הזה של הכדור, והוא לבדו יכול להיות מספיק (ובמקרים מסוימים, בשנה שעברה - גם היה מספיק) כדי להישאר בתמונה בהרבה משחקים. אבל עדיין לא ברור מאיפה תגיע קפיצת המדרגה בהתקפה - הקו עדיין מלא בסימני שאלה, חדר הרסיברים (כולל אולאבה) עוד לא בדיוק מספק את הסחורה שציפו ממנו, ואני לא חושב שדרק קאר הוא קיובי שיכול לקחת קבוצה על הגב רחוק בפלייאוף. יש גבול גם עד לאן כמה טריק פלייז של טייסום היל יכולים לקחת אותך, וזה עניין שדי מיצה את עצמו לפני 4-5 שנים.

מקום 26: אריזונה קרדינלס

לקרדינלס הייתה בעונה שעברה, אחרי החזרה של קיילר, התקפה טופ 10 בליגה, לפי הרבה מדדים. הבעיה הגדולה, הייתה ונותרה ההגנה, שהייתה בין החלשות בליגה, ולא ראיתי מספיק מהלכים שנעשו כדי לשנות את זה. אני גם עדיין לא רואה מי אמור להיות הרסיבר המוביל של קיילר, ואני תוהה כמה עוד אפשר להמשיך להסתמך על ג׳יימס קונור שימשיך לסחוב את ההתקפה על הגב כשמשחק המסירה תקוע.

מקום 27: טנסי טיטאנס

בטנסי עשו עבודה לא רעה בכלל כדי לייצר לוויל לוויס סביבת עבודה תומכת בעונה המלאה הראשונה כפותח - כבר לא יהיה לו את דרק הנרי בבקפילד, אבל פולארד+ספירס יהיו, וכמובן הופקינס-רידלי במשחק המסירה. לויד קושנברי הוא חיזוק נאה לקו ההתקפה. ועדיין, אני חושב שטנסי כרגע היא הקבוצה החלשה בבית (על הנייר) עם מאמן חסר ניסיון למדי, שגם הוא, לפחות כרגע, הפחות מוכח בבית. מאמן שמעולם לא ניהל קבוצה, ומעולם לא היה פלייקולר (למרות שהוא מגיע מהצד ההתקפי של הכדור בבנגלס).

דרג שביעי - משהו חדש (ומעניין?) מתחיל 📈

מקום 28: מינסוטה ויקינגס

בפוסטים קודמים סיפרתי כמה אני אוהב את התוספות של הויקינגס בפגרה הזאת (גרינארד, קשמן, ואן הינקל, וג׳ונס בראשם), אבל אני לא יכול למקם קבוצה שכרגע נסמכת על סאם דארנולד בדרג גבוה יותר. הויקינגס צפויים לבחור קיובי גבוה בדראפט (אולי אחרי טרייד אפ אגרסיבי), ואחריו נדע להעריך טוב יותר לאיפה הקבוצה הזאת הולכת בטווח הזמן הקצר. עוד קבוצה שעם הקיובי הנכון יכולה לקפוץ לא מעט מקומות למעלה.

מקום 29: וושינגטון קומנדרס

קצרה היריעה מלפרוט את כל המהלכים שהקומנדרס עשו בפרי אייג׳נסי, ועדיין - מרבית המהלכים החשובים עוד צפויים להתבצע בדראפט (עם שלל בחירות, כולל הבחירה מספר 2). אני לא מתלהב יותר מדי מהבחירה של דן קווין, אבל צריך לתת קרדיט ולומר שנראה שיש היגיון בשיגעון ההחתמות שלו עד כה - הוא הביא 4 שחקנים שהוא אימן בשנה שעברה בדאלאס, ועוד כמה נוספים שיש לו איתם היכרות טובה מהעבר היותר רחוק (בובי ווגנר ביניהם). היות ומרכוס מאריוטה הוא כרגע QB1 בוושינגטון (אופתע אם זה יהיה המצב בשבוע 1) - אין לי אפשרות להעריך את הסגל הזה יותר ממקום 29.

מקום 30: ניו אינגלנד פטריוטס

הפטריוטס עשו כמה מהלכים ״קטנים״ מעניינים בשבועיים האחרונים, אבל את המהלך הגדול שלהם הם (שוב) פספסו - ניסיון ההחתמה הכושל של קלווין רידלי. האם אני סומך על דמאריו דאגלס וקנדריק בורן כרסיברים פותחים של רוקי קיובי? לא ממש. הפטריוטס יהיו חייבים דראפט מוצלח במיוחד (ואף חריג) כדי להיות מוכנים לנצח בעקביות כבר בעונה הבאה. וזה לא נוגע רק לבחירה מספר 3, אלא גם לכל מה שיבוא אחריה.

מקום 31: קרוליינה פנתרס

מאמן חדש (״לוחש לקיוביז״) - יש. נשק חדש ויעיל מעמדת הרסיבר לברייס יאנג - יש. גארד חדש ששווה 20 מיליון לעונה - גם יש. מה אין? הרבה דברים אחרים. הפאס ראש מהאדג׳ ספג מהלומה עם העזיבה של ברנס, הגנת הריצה עדיין חלשה, הבקפילד עוד לא מפוצח, וקו ההתקפה רחוק להיות מגובש. וזה עוד לפני שניסינו להבין מה ברייס יאנג מסוגל לעשות אחרי עונת רוקי חלשה, עם משקל העולם על הכתפיים. אה, וכמעט שכחתי - הם לא מתחילים לקחת חלק בדראפט לפני היום השני.

דרג שמיני - כאוס מוחלט 😬

מקום 32: דנבר ברונקוס

ההישג הכי גדול של הברונקוס באוף-סיזן הזה הוא להצליח להיראות כמו בלאגן יותר גדול מקרוליינה. אפשר לכתוב ספרים שלמים על הבעיות והפערים בכל חלק בסגל של שון פייטון, אבל שום דבר מזה לא ישנה - אם הוא לא יצליח לדייק בבחירה של קוורטרבק העתיד של בדראפט הזה. במצב כזה, גם לריבילד המובהק הזה אין סיכוי אמיתי להגיע לאנשהו. וזה עוד לפני שהספקנו לדבר על העז בשווי 85 מיליון דולר שהם יחיו איתה בשנתיים הקרובות.

כרגיל - מסכימים איתי ו/או נהנתם? אשמח אם תשתפו בתגובות. חושבים שאין לי מושג וטעיתי בענק? אשמח אם תשתפו בתגובות. רוצים שאכתוב על נושאים אחרים שמעניינים אתכם? ספרו לי גם על זה בתגובות.

איזה ציון אתם נותנים לדירוג הזה

A+ - דירוג מצוין
A - דירוג טוב מאוד
B - דירוג טוב
C - דירוג בינוני

נתראה בפוסט הבא.